השם שלה. חרוט לנצח.
יש מתנות שנפתחות, מרגשות לרגע ונשכחות. וזו נשארת.
שרשרת לב עם השם החרוט של מי שהכי אהובה עליכם, בתוך ורד אמיתי שלא נובל לעולם.
מהרגע שהיא פותחת — ועוד שנים אחריו.
השנייה שהם קוראים את השם שלהם.
מסובבים את הוורד — ומתחתיו עולה השרשרת עם השמות שלכם.
ואתם רואים את זה על הפנים: הם מבינים שחשבתם עליהם. עליהם ספציפית.
הם מספיקים לקרוא שתי מילים לפני שהעיניים מתמלאות.
וזה לא נגמר שם: זר נובל עד יום שלישי, בושם נגמר — אבל השרשרת נשארת על הצוואר, והוורד לא נובל גם אחרי שלושה שנים.
כל פעם שהם מסתכלים, הם חוזרים לרגע הזה. שנים אחרי.
